שפת גוף ותקשורת בין כלבית
לאנשים יש שפה, מלים המגדירות את עולמם. כלבים "מדברים" בעזרת שפת גוף, מבטי עיניים ומגוון קולות וצלילים. השפה שלנו מקיפה הכל, מרעיונות מורכבים ומתוחכמים ועד לאפיית עוגה. התקשורת הכלבית מוגבלת להגדרת מעמדות חברתיים ואינטראקציה עם הסביבה.
שפת הכלבים
יעל איתן, בוגרת האקדמיה ללימודי אילוף כלבים, מצאה דרך מקורית ויצירתית לתאר בהומור דק את "הקצר התקשורתי" בינינו לבין כלבנו.
למרות יכולותיו המופלאות של הכלב ללמוד ולהתאים את עצמו למבנים השונים של להקות בני אדם, למרות גמישותו המנטאלית והרגשית, חלה עלינו האחריות ללמד את הכלב בשפתו הוא את שנדרש ממנו בלהקתו החדשה. לשם כך, נלמד במאמר זה את דרכי התקשורת הכלביים שיעניקו לנו את הכלים הדרושים לתקשורת טובה וברורה עם כלבנו.
תנוחת הגוף
ככל שהכלב מנסה להיראות גדול יותר (גוף זקוף קדימה, זנב מונף אל-על, אוזניים זקופות קדימה ומבט ישיר), כך הוא מרגיש יותר בטחון עצמי. כשכלב בא לאיים, הוא יתקדם ויעמוד זקוף, השערות על גבו יסמרו ומבטו ינעל על נקודה אחת.
ככל שהכלב מנסה להיראות קטן, כך הוא מרגיש פחות בטוח ויותר מפוחד – אוזניים מוטות לאחור, זנב בין הרגליים, הראש קרוב לרצפה והמבט מתחמק.
הבעות פנים
פניהם של כלבים יכולות להיראות כעוסות, מתלהבות, שמחות, משועממות, מדוכאות, מפוחדות וכו'… המבט בעיניים דומה לזה שלנו:
כשהכלב שמח האוזניים שמוטות, הפה רגוע ולפעמים פתוח והמבט נטול מתחים.
כשהכלב מודאג, האוזניים מוטות לצדדים, עיניו מביעות דאגה וחסרות מנוח כמו היו מחפשות את האיום.
אם הכלב מפחד, אוזניו יפנו לאחור ועיניו יתחמקו ממגע ישיר.
כאשר הכלב אגרסיבי ומוכן לתקוף עיניו יפנו קדימה בתיאום עם אוזניו.
קולות
למרות שלא תמיד ברור מה אומר קול מסויים, הרי שבדרך כלל נביחות בטון גבוה (נטול מתח) מסמנות משחק, התלהבות ורוגע.
נביחות קצרות בקול נמוך מודיעות על זר שמתקרב.
צרחות ויללות בטונים גבוהים, מסמנות התרגשות, הסטריה, חרדה.
נהמות בקול נמוך, מסמנות אזהרה של כלב אגרסיבי המוכן לתקוף.
כדאי להכיר את הקולות הספציפיים של הכלב שלנו, ללמוד ולהבין אותם ולפרש אותם ביחד עם תנוחות הגוף והבעות הפנים שלו.
כשהגור שוכב על הגב וחושף את בטחנו, זוהי דרכו להביע נחיתות או לומר "אתה המנצח". התנוחה יכולה גם להעיד על שמחה ורוגע ותחושה של בטחון אישי ואמון של הגור בסביבתו. גור המסרב לשכב על גבו, יתכן ואינו חש בטוח מספיק בסביבתו הבייתית והוא יישן לרוב מכורבל בתנוחת עובר, או שהמדובר בכלב דומיננטי שמסרב להכיר בעליונות הבעלים עליו.
איך יכולים אנשים לשלוח מסר מוטעה לכלבים?
כשאדם מדבר עם אדם אחר, זה נחשב נימוסי להסתכל לו בעיניים. הכוונה היא לומר "אני מדבר אליך ומתייחס אליך" ולחילופין בא לומר על האדם המאזין "אני מקשיב לך, מתייחס אל דבריך". כלב מפרש מבט ישיר בעיניים כעניין של דומיננטיות ולעתים אף כאיום; כלומר, מי שמיישיר מבט יותר זמן ולא מוריד את עיניו, הכלב הנחות יותר יוותר ויעזוב את המקום.
כלב דומיננטי עלול לפרש מבט ישיר כאיום על מעמדו ואף איום פיזי ממש וכתוצאה מכך עלול לתקוף בתגובה.
אנשים הם באופן טבעי, גבוהים יותר מכלבים ויש להם נטייה לרכון מלמעלה למטה לכיוונו של הכלב, תוך כדי קירוב פניהם אל פניו של הכלב, בבואם ללטפו. בשפת הכלבים, כלב שנמצא למעלה הוא השולט. לכן, כלב דומיננטי עלול לפרש כאיום אדם זר הרוכן מעליו מלמעלה ואף לתקוף בתגובה. כלב חששן שיש לו יסוד תוקפני באישיותו עלול במצב כזה להגיב בתקיפה מתוך צורך אישי של התגוננות וחשש מפני אותו זר.
התנהגות של גורים שאיש לא מספר לכם עליה
גורים מגהקים לפעמים לאחר ארוחה – אין מה לדאוג.
לגורים יש התקפי פעילות "היסטרית" פעם עד פעמיים ביום, הגור רץ במעגלים, קופץ על רהיטים ואנשים, נובח ומשתולל – גם כאן אין מה לדאוג, פשוט לחכות שזה יעבור והגור יתעייף ויירדם. סשאן כזה בדרך כלל הוא קצר וזה סימן בדוק לגור עייף באופן מיוחד.
גורים רבים שוכבים בתנוחת "צפרדע" (גם כלבים בוגרים) כשהרגליים האחוריות מתוחות לאחור – נורמלי לחלוטין.
חשיפה לעולם
התנהגו כמו שתרצו שהגור יתנהג; שימרו על גישה רגועה, בטוחה ושמחה. גם הגור יגדל להיות כזה.
השתדלו ל "לשדר" לחץ ואל תעודדו כלב מפוחד, זה רק יחזק את "האמת" שבהרגשתו ויתרום להתגברות חרדתו.
גור ביישן/פחדן זקוק ליותר זמן וסבלנות. תן לגור ללמוד בקצב שלו. הגיבו לכלב שמפחד ממשהו בקולות של צחוק ושמחה והתייחסו לגורם הפחד כאל דבר נחמד ומלהיב שראיתו באותו היום. גישה כזו "תדבק" בכלב, אבל אל תנסו בכוח! חיזרו אל מקור הפחד יומיום, עד שהרגישות של הכלב תתעמעם ותדעך.
מילה על "חופש"
כלבים הם כלבים והם יעשו מה שכלבים עושים. תשאירו אותם ללא השגחה והם ילמדו את עצמם לחפור, לנבוח, ללעוס ולהרוס. נימוסים רעים של גור ייהפכו במהרה להרגלים גרועים של כלב בוגר שקשה יותר לתקן. כמו ילד, צריך לגדל את הכלבלב נכון, בתבונה, מתוך הבנה ברורה "לאיזה כלב אנחנו רוצים שהגור שלנו יהפוך בבגרותו" ולכוון את גידולו בהתאם למטרה שהיצבנו בפנינו.
גור הגדל פרא וללא הכוונה יגדל ויהפוך לכלב בלתי נסבל, שחייו בביתו יאמללו את סביבתו ויאיימו על קיומו בבית אליו הגיע.
הגור שלכם זקוק להכוונה – רק אם תגבילו אותו כשאין באפשרותכם לפקח על מעשיו, תוודאו נוכחות והשגחה ממשית כאשר אתם משחררים אותו ותכוונו את התנהגותו להרגלים הרצויים לכם, תוכלו באמת להנהיג חשיפה נכונה, הרגלים מתאימים וסביבה נפלאה לגדילה וצמיחה של הגור הצעיר.
כשהכלב בוגר ויודע כבר מה מותר ומה אסור, יודע איך להתנהג, אפשר בהדרגה להשאיר אותו יותר ויותר חופשי בסביבתנו.